במנהרה - חייה הקצרים של מריון סמואל


במנהרה - חייה הקצרים של מריון סמואל

סקירה לספר: במנהרה - חייה הקצרים של מריון סמואל
מאת: גץ עלי
הוצאת: יד ושם

זהו אחד הספרים המרתקים הכואבים והעצובים שנכתבו בנושא השואה.
גץ עלי מתאר בפרוטרוט מעורר השתאות את מסלול חייה הקצרים של מריון סמואל, נרצחה כשהיא בת שתים עשרה שנים בלבד.

בשנת 1951 העלה הפילוסוף הברלינאי רודולף שוטלנדר בכתב עת קטנטן שהיה בין מייסדיו,  את הרעיון שהעיר ברלין תקצה מקום מכובד , יד זיכרון לילדים היהודיים שנרצחו בידי הנאצים.
ההצעה גוועה לה בין שני חלקי גרמניה החצויה וכעבור למעלה מארבעים שנה ייסדו אינגריד וולתר זיינש פרס לזכר הילדים שנרצחו בשואה,  ובפרס זה הם ביקשו לשמר את זכר הילדים הללו.
מתוך ספר הזכרון ליהודים הגרמניים שגורשו הם בחרו באקראי במריון סמואל וקראו את הפרס על שמה.

גץ עלי קיבל הודעת מאת ולתר זיינש ובה נאמר: " אנו מבקשים להעניק לך בשנה הבאה את פרס מריון סמואל ".
גץ  עלי שאך את עצמו מוטרד מעט מי הייתה מריון סמואל ? והחליט שהוא רוצה לדעת יותר אודות הילדה הקטנה שנרצחה והוא רוצה לדבר בטקס על חייה הקצרים של מריון סמואל.
היה קשה לאתר מידע אודותיה ולאחר תלאות רבות הצליח לאתר וללקט פיסות מידע .

מריון סמואל נולדה ב 27 ביולי 1931 בת יחידה לארנסט וצילי סמואל שהתגוררו בארנסוואלדה השוכנת כ 150 קילומטרים מצפון מזרח ברלין. סבה וסבתה של מריון היו בעלים של חנות לדברי טקסטיל.  עד שנת 1933 היו היהודים בארנסוואלדה מעובדים בעירם, אך בעקבות עליית היטלר לשלטון הוטל חרם על העסקים בעיר ומאוחר יותר עסקים אלה נלקחו מבעליהם היהודיים.

ארנסט וצילי סמואל עזבו את ארנסוואלדה בשנת 1935 ומריון בת 4 בלבד, לאחר שהנאצים הכריחו אותם לסגור את העסק ולמכור את ביתם, ועברו לברלין.
בשנת 1941 נשלחו הוריה של מריון סמואל לעבודות כפייה בנפרד, ובשנת 1943 הם נאסרו . ימים ולילות נוראיים עברו על מריון סמואל שנלקחה לבדה למחנה האיסוף וכל רכושה של המשפחה הופקע בידי הנאצים.

דרכה האחרונה של מריון סמואל
בינואר 1943 יצאו רכבות הגירוש לאושוויץ ועל פי העדויות והרישומים,  אביה של מריון היה יחד עימה בנסיעה האחרונה.
אביה של מריון נשלח לעבודות כפייה אך שרד את עבודות הכפייה 61 ימים בדיוק ובתאריך 4 למאי 1943 הוא מת.

צילי,  אמה של מריון הגיעה יומיים לפניהם אך לא ברור כמה זמן שרדה, ובסיטואציה הנוראית בה מיינו את החזקים לעבודה וגורלם של השאר היה השמדה בתאי הגזים, למריון הקטנה לא היה כל סיכוי לחיים.
בבוקר של יום 4 במרץ 1943 הופרדה מריון מאביה בפעם האחרונה והובלה לתא הגזים ואת תיאור הרצחה של מריון סמואל הקטנה אחסוך מכם כאן.

הספר מרגש עצוב כואב ומרתק כאחד, גץ עלי ביצע עבודת מחקר יסודית ומעמיקה,  בספר יש תצלומים רבים של בני המשפחה,  מסמכים רבים כולל הצהרות הון , כרטסת תלמיד ואפילו רשימת טרנספורט 32 של יהודי ברלין שיצאה לאושוויץ.
ספר זכרון של ילדה אחת מיני רבות שלא שרדו את השואה והוא מומלץ מאד לקריאה!!

לרכישת ספרי יד ושם 👈👈 http://secure.yadvashem.org/store/heb/index.asp

מתויג:  #יד ושם