סקירה וביקורת לספר : שביל של רגליים קטנות מאת יערה ענבר


סקירה וביקורת לספר: שביל של רגליים קטנות

מאת: יערה ענבר

זאנר: ילדים

הוצאה לאור: כנרת זמורה דביר


בצדק רב נבחר הספר הזה למצעד הספרים של משרד החינוך ! ספר ילדים מופלא, נהדר ומרגש,  חינוכי, מלמד ומשלב היסטוריה כפי שהיא משתקפת מנקודת מבט וחוויות הילדים באותה התקופה.


הספר מחיה את אחד הסיפורים המכוננים של עם ישראל  - יציאת מצרים , והדבר מתאפשר בזכות מסע של תשעה ילדים שיחד עם שנים עשר השבטים על זקניהם נשותיהם וילדיהם,  יוצאים מארץ מצרים לכיוון הארץ המובטחת הלא היא ארץ ישראל.


פעם אחת בלבד ראה אליכין קרקל במרדף ציד אחרי חוגלה וככל שהצטמצם המרחק ביניהם תכנן אליכין לעצום את עיניו ולחסוך מעצמו את המראות הקשים כשלפתע צצה חבורה של חוגלות והקרקל התבלבל מעט והחוגלה הנרדפת ניצלה הודות לחבריה שגוננו עליה . 

זה בדיוק כמו אצלנו בשבט לוי הרהר אליכין , גם עלינו השבט שומר.


"אליכין נולד המדבר. סיפרו לו שלא תמיד היה העם שלט בדרך, פעם מזמן חי בארץ אחת שקוראים לה מצרים , ארץ שבה לא היה חופשי לנפשו, אלא משועבד לבני הארץ, למצרים, עד שמשה הנהיג אותו סוף סוף החוצה, אל המדבר."


אליכין אוהב לעשות מופע צלליות בחול והוא נהנה לראות את הילדים מתפעלים, אך ילדה אחת חשובה לו במיוחד, בושמת, היא משבט נפתלי, קצת טום בוי אך בעיני אליכין היא ילדה מושלמת.


באחד הימים התרוצץ אליכין בין רגלי הגברים שפרקו את המשכן, ואת עינו לכדה טבעת זהובה ומבהיקה,  הוא לקח את הטבעת ורץ לחפש את בושמת ומצא אותה מאחורי ערימת זרדים,  והוא קרא לה בשמה בפעם הראשונה וכשהיא הופיע מולו הוא ענד לה את הטבעת ובושמת התרגשה מפני שזו הפעם הראשונה שהיא מקבלת מתנה.


בימים הבאים הם לא רצו להיפרד והשתדלו להיות יחד ובושמת ענדה את הטבעת קשורה בחוט על צווארה.

"הייתי רוצה להישאר כאן לעולם   אמרה בושמת ערב אחד , כשהיא אוחזת בטבעת שלה ולקולעת לתוכה אבנים קטנטנות. גם אני, הסכים אליכין , חבל שאי אפשר , בטח שבקרוב נצטרך שוב לארוז הכל וללכת , בשום מקום לא הייתי מאושר כמו על הגבעה הזאת, הגבעה שלנו ."


ראשי השבטים החלו להתכונן ליציאה אך משבוששו לצאת שאל אליכין את אביו לפשר העיכוב, אביו השיב לו כי הם לא יכולים לשאת את כיור המשכן מפני שהטבעת המחברת למוט הנשיאה נעלמה.

אליכין שמע זאת והחל לרוץ אך אביו שהיה טרוד בהכנות לא התייחס לכך. אליכין נעצב מאד, הוא חשב כי הצליח להשיג את בושמת בזכות הטבעת אבל עכשיו הוא יאבד אותה.


אליכין התוודה בפניה כי הוא הטבעת לא שלו וחשש כי בושמת תחשוב שהוא גנב ותיפרד ממנו, בושמת נבהלה וביקשה לדעת אם אליכין גנב אותה.  אליכין השיב בשלילה, כמעט בצעקה וסיפר לה כיצד מצא את הטבעת ושהוא מוכרח להחזירה למקומה. 


אליכין התנצל והיה בטוח שבושמת לא תהיה חברתו יותר, אך בושמת פתחה בריצה ואליכין אחריה. היא התייצבה מול ראש משמרת הלוויים והחזירה לו את הטבעת.

"ראש המשמרת המופתע לקח מידה עת הטבעת ובושמת המשיכה בחיוך, אליכין החבר הכי טוב שלי מצא אותה ! בעוד אליכין המבולבל מסמיק,  ספק מבושה ספק מגאווה,  הוא חש בנשיקה מוטבעת על חותמו."


המשך הסיפור המרתק מחכה לכם הקוראים,  ספר מושלם לילדים וגם להורים, וכולם יחד יכולים להנות מחוויית קריאה מהנה במיוחד ולהביט על ההיסטוריה שלנו מנקודת מבט שונה ויחודית,  והקריאה בספר תאפשר לילדים להטמיע בקרבם את סיפור יציאת מצרים באופן חווייתי ויצירתי. 

ממליץ בחום רב לילדים וגם להורים לקרוא את ספריה של יערה ענבר, וכל אחד מהם יצירת מופת ספרותית!